יום שבת, 21 בינואר 2012

Good things come to those who wait (על מאבקים צודקים ופשטידת בצל)

זה לא סוד שאני מנהלת יחסי אהבה שנאה עם המשקל שלי. כלומר עם המשקל שלי אני בסדר גמור, זה רק המכשיר שליד המיטה שמתעקש להרגיז אותי בכל פעם מחדש, למרות שלא עשיתי כלום. מה לעשות ש"כלום" הוא ענף הספורט החביב עליי? במילים אחרות אפשר לומר שיחסינו לאורך השנים ידעו עליות ומורדות, תרתי משמע. 
לזכותו של המשקל צריך לומר שבשנים האחרונות הצלחנו לשמור על סטטוס קוו. אני מצדי עבדתי מאוד קשה בחדר כושר וליקקתי חסות כל היום, והוא מדי פעם כינס וועדה והפחית לי 1/3 קילו על התנהגות טובה. 
זה לקח הרבה (!) זמן, אבל מסלט לסלט משקלנו ירד, והמכשיר ליד המיטה, הופתע בכל פעם מחדש, לא פחות ממני, לראות מספרים שהוא לא זכר שקיימים. המגמה המבורכת קיבלה תאוצה בחודשיים האחרונים במקביל ללימודי הצילום, כשגיליתי לפתע שאני כל כך שקועה בשיעורים שאני שוכחת לאכול. אני. שוכחת לאכול. אני אף פעם לא שוכחת לאכול. רק נשים מעצבנות בסקיני ג'ינס שוכחות לאכול. אנחנו שונאים נשים מעצבנות בסקיני ג'ינס ששוכחות לאכול!
השיא היה בשבת האחרונה כאשר נטלתי נפשי בכפי, ושלפתי מהארון את "הג'ינס". "הג'ינס" נרכש לפני שש שנים כ"ג'ינס יעד". מישהו פעם אמר לי שתוכנית עבודה טובה היא כזו שמציבה יעדים שבסוף השנה לא עומדים בהם במלואם. אם ככה, מדובר היה ביופי של תוכנית עבודה. פורצת דרך ומקדימה את זמנה. בשש שנים. 
והוא התאים הג'ינס. בחיי. למעשה, ש' חברי הג'ינג'י האהוב, אחרון הרווקים המוהיקנים בין חבריי, ושותפי לעלילות בעיר הגדולה, העיר שהוא קצת גדול. (כבר אמרתי לך כמה שאני אוהבת אותך ש'? אוהבת אותך. מאוד!)
טובת לב ומראה איפה, חשתי שבשלה העת לבחון מה מצבי במחשבון ה- BMI, הקרוב לביתי. סרתי אל הגוגל, פתחתי את המחשבון הראשון שנגלה לעיני, הזנתי את הנתונים (בלי לרמות) והמתנתי לתוצאות. שוד ושבר! עליתי על מחשבון שמטרתו הדרת נשים. לא, כי אין אישה שמסוגלת להסתכל על התוצאות האלה ואחר כך לצאת מהבית. "המשקל שלך הוא משקל יתר" הודיע לי המחשבון, וככל הנראה מתוך מחשבה שלשם איזון יתר המשקל אני סובלת מחסר הבנה, צירף איקס אדום גדול. אבל הוא לא הסתפק בזה, לא, לא. מדובר במחשבון שרוצה לוודא שהבנת אותו היטב. "78% מהנשים רזות יותר ממך" הודיע לי ברוב חשיבות עצמית. "73% מהנשים בגיל שלך רזות יותר ממך" דאג שהמסר יובן היטב. "79% מהנשים בגובה שלך רזות יותר ממך" נעץ את המסמר האחרון בארון.
עכשיו, אני אמנם מחזיקה מעצמי בחורה מיוחדת, אבל יש דברים שאת רוצה להיות בהם בדיוק כמו כולן. בדיקה קצת יותר מעמיקה גילתה שמדובר בהפרש מאוד קטן, כל כך קטן שאפשר לספור אותו על (פחות מ-) אצבעות כף יד אחת, אבל הנזק כבר נעשה. עכשיו זה כבר אישי. זו הכרזת מלחמה, ואני בהחלט מתכוונת לנצח!
ולא, אני לא מתכוונת להפוך את הבלוג הזה למחשבון קלוריות, או לבלוג מתכונים דיאטטיים, רחמנא ליצלן. החיים קצרים מדי לאוכל דיאטטי ולא טעים!

אז הנה פשטידת בצל ופיצפוצי אורז (כן, מה ששמעתם, פיצפוצי אורז), המכונה על ידי חברותיי "הפשטידה הטעימה ההיא". כלום הכנה, טעימה בטירוף, ויכולה להיות גם רזה וגם שחיתותית, לפי מצב הרוח. בדיוק כמוני :-)



פשטידת בצל ופצפוצי אורז (רזה או שחיתותית לבחירתכם)


לתבנית פאי עגולה (או תבנית כיכר)


מצרכים:


4 בצלים גדולים (קצוצים לא גס ולא דק. כמו שהייתי מכינים לסלט).
שמן להשחמת הבצל (כף, שתיים, לא יותר)
3 כוסות פצפוצי אורז (למצוא במדפים של מוצרים הבריאות. יש עם סוכר ובלי סוכר ושניהם מוצלחים, אבל בכל מקרה, לא אלה המסוכרים לילדים ובטח לא בטעמים)
2 ביצים
1 קופסת קוטג' (אני משאירת את האחוזים לבחירתכם)
1 קופסת גבינה לבנה (כנ"ל)
מלח, פלפל (ולמי שאינם אניני טעם, חצי כפית אבקת מרק)


הכנת הפשטידה:
  1. מחממים תנור ל- 190 מעלות.
  2. מחממים מחבת גדולה, ולאחר שהיא כבר חמה מוסיפים את השמן ונותנים לו להתחמם עוד קצת. 
  3. מוסיפים את הבצל למחבת ומתחילים לאדות, תוך כדי ערבוב. בהתחלה לא יקרה כלום, כי זה הרבה בצל. בהמשך הוא יהפוך שקוף, ואחרי 10 דקות בערך הוא יתחיל להשחים. מהרגע הזה, זו בחירה שלכם, כמה שיותר שחום יותר טעים לדעתי. מה שכן, את השריפות תשאירו לקלוריות בחדר כושר, בצל שרוף זה לא טעים.
  4. בקערה מערבבים את פיצפוצי האורז, הביצים, הגבינות, מלח, פלפל (או אבקת מרק - לא הכי אנין, אבל ממש טעים) ומוסיפים את הבצל השחום.
  5. מעבירים לתבנית ומשטחים. אם אתם משתמשים בתבנית סיליקון לא צריך לשמן, ואם בתבנית אחרת שמנו אותה קלות, למנוע הידבקות.
  6. אופים 45 דקות לתבנית פאי, או - 55 דקות לתבנית כיכר, עד שמשחים יפה.





פינת האינדבידואליסט (כי כולם הולכים לפני המתכון, אבל אתם מיוחדים)

  1. מה שטוב בפשטידה הזו, הוא שבאמת כל דבר הולך בה. אין קוטג', שימו שמנת. נגמרה הגבינה, תשתמשו ביוגורט. ככה גם אפשר לשלוט באחוזי השומן.
  2. אני לפעמים מגררת שאריות גבינת קשקבל או פרמז'ן, כשבא לי קצת לגוון.
  3. לא רוצים להשחים בצל? (כן אני יודעת, אתם פשוט נורא עסוקים ופופולריים ואין לכם זמן לעמוד רבע שעה ליד הכיריים). אפשר להשתמש ב 3/4 כוס - כוס בצל מטוגן, או מיובש, במקום בבצל המושחם. 






תגובה 1:

  1. BMI זה שקר!
    ואני לא אומרת את זה כי אני לא מידה 34, זה באמת שקר!
    חיים פעם אחת וצריך לאכול אוכל טעים :)
    אנחנו נשים אמיתיות

    השבמחק