יום שבת, 2 ביוני 2012

The city (& the woman) that never sleeps (על דאגות ובראוניז)

באמצע הלילה התעוררתי בבהלה, מחשש שמא הויזה שלי לארה"ב לא בתוקף. זה ישמע מוזר, אבל לא מדובר באירוע חריג. אני נוטה לדאוג לא מעט. לפעמים אני לא בדיוק יודעת למה אני דואגת, אז אני חושבת על זה רגע ומיד נזכרת בסיבות לדאגה. לזכותה של הדאגה הפעם יאמר, שהיא לא היתה משוללת הגיון, בהתחשב בזה שאני טסה לניו יורק בעוד 12 ימים (למעשה 11 ימים ו-15 שעות, אבל מי סופר).

העניין הוא שאצלי, דאגה יכולה להוביל לדאגה אחרת ותוך זמן קצר, נערכת אצלי בראש מסיבת דאגות שלא היתה מביישת אף מועדון בתל אביב. ככה לדוגמא, המחשבה על הויזה לארה"ב, גרמה לי לחשוב שאני לא באמת יודעת איפה הדרכון. העדרו של הדרכון גרם לי לחשוב שאולי אצטרך להוציא דרכון חדש ושיש לי רק עוד שבועיים עד הנסיעה להספיק לעשות את זה. המחשבה שיש לי רק עוד שבועיים עד הנסיעה, גרמה לי לחשוב על כל המשימות שאני צריכה להשלים לפני הנסיעה.

ולחשוב שכל הנסיעה הזאת נועדה כדי להתנתק קצת מכל הדאגות...

אז קמתי. חיפשתי את הדרכון. מצאתי אותו. בדיוק איפה ששמתי אותו. גיליתי שעוד יש לי קצת זמן לפני שהויזה תפוג. לא הרבה. חמש שנים בערך. וביססתי שוב את המסקנה שלדאוג לגבי בעיה עוזר לפתור אותה בדיוק כמו שנגינת מוצרט בפסנתר מסייעת בפתרון בעיות בפיזיקה מולקולרית. אפשר להעריך את הניסיון, אבל הוא לא ממש בכיוון.

אז לכבוד הנסיעה הקרובה לניו יורק, הנה המתכון של דגנית, אמא של גיסתי לבראוניז. אחד המאכלים הכי אמריקאיים שיש.


בראוניז של דגנית (מתכון מקורי)
המצרכים:
200 גרם שוקולד מריר
200 גרם חמאה
4 ביצים
1.5 כוס סוכר
2 שקיות סוכר וניל
1.5 כוס קמח
1.5 כפיות אבקת אפיה






להכנה:

  1. מחממים תנור ל- 180 מעלות.
  2. ממיסים את השוקולד והחמאה בקערה מעל סיר עם מים רותחים (באן מארי), או במיקרוגל. מניחים בצד לצינון.
  3. מקציפים את הביצים עם שני סוגי הסוכר. כשתפוח ובהיר, מוסיפים את השוקולד בהדרגה, תוך ערבוב או הקצפה במהירות נמוכה, עד שאחיד.
  4. מערבבים בקערה את הקמח עם אבקת האפיה ומוסיפים לתערובת הביצים והשוקולד. 
  5. כשאחיד, מעבירים לתבנית מלבנית מרופדת בנייר אפיה ומשומנת.
  6. אופים 40 דקות. בסיום האפיה פותחים את דלת התנור ומשאירים את העוגה להתקרר בתנור.
  7. מוציאים את העוגה, מסמנים ריבועים אך לא חותכים. מעבירים למקרר לכמה שעות ואפילו לילה.
  8. מוציאים מהמקרר וחותכים לריבועים. מומלץ לא גדולים מדי. מדובר בפצצת שוקולד משמעותית. 


פינת האינדבידואליסט:


המתכון מגיע עם הוראה מפורשת "לא לשנות ולא לאלתר". לא יודעת מה אתכם, אני לא מסתבכת עם חמות. גם לא עם זו של אחי.


ואם יש לכם המלצות לניו יורק, וגם ללונדון, הן יתקבלו בברכה ואולי יופיעו בהמשך בבלוג. Stay tuned.

4 תגובות:

  1. London -
    Walk around:
    Covent Garden, Camden market
    But check online when is the best time to come
    Eat:
    Brick Lane Bagel Bake - Good street food
    Hummus bros - In case you are home sick
    Shows:
    Avenue Q, Wicked
    Museums, it depends on your taste:
    Tate modern, National portrait gallery, ...

    Have fun

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה בועז. את ניו יורק אני מכירה די טוב אבל את לונדון לא. חוץ מהחומוס (מזה יש לנו מספיק כאן), נשמע מעולה! דיווחים בהמשך

      מחק
  2. אפשר לדעת איפה קנית את הקשיות?

    השבמחק
  3. http://www.etsy.com/shop/shabbygirl2?ref=seller_info

    השבמחק