יום חמישי, 16 בפברואר 2012

Exercising is a skinny b... - part 1 (פוסט ראשון על אימוני כושר ומתכון לסלט פסטה)



כפי שסיפרתי לכם בעבר אני אינני חובבת ספורט. למעשה אני מעדיפה לא לעשות כלום. כן, כלום הוא בהחלט ענף הספורט החביב עליי. אני לא סתם אומרת את זה. בחנתי ענפי ספורט רבים ומגוונים לפני שהגעתי למסקנה הזו.


במסגרת זו התמחיתי בעיקר באחד מענפי הספורט הכי פופולריים בעולם המערבי - רכישת מנויים לחדרי כושר מבלי לעשות בהם שימוש. אל תזלזלו, אין זה דבר של מה בכך. אתה צריך להתמודד עם רגשות אשם על אי ההתעמלות ועל בזבוז הכסף, במקביל. לא פשוט, גם לאלה שגודלו על ידי אבות פולנים. אכן, מדובר בענף ספורט אתגרי מתפתח, שאם רק היו בו אליפויות, הייתי זוכה בוודאי. זאת אחרי שבאחת העונות רכשתי במיטב כספי 15 אימונים אישיים (בנוסף על המנוי החודשי), ומימשתי רק שלושה מהם. אלופה או לא? 


הייתי די מרוצה מהישגי בענף הספורט המתפתח, אך פחות מהישגי בתחום רכישת ג'ינסים. למרבה האכזבה, רגשות אשם, גם מרובים, לא ממש שורפים קלוריות. לבסוף הבנתי שאין מנוס, ואם אני רוצה לכבוש את אליפות הג'ינס, עליי להתחיל להזיז את ישבני לכיוונו (תרתי משמע). אז החלטתי לבחון ענפי ספורט חלופיים. 

ככה הגעתי לביקראם יוגה. ביקראם יוגה, הוא כמו כל יוגה אחרת, רק שהוא מבוצע ב- 38 מעלות צלסיוס. שמעתם נכון. 38 מעלות צלסיוס. במילים אחרות מדובר בקדימון לגהינום. אתה גם נדרש להתעמל, וגם עולה בלהבות בו בזמן. מצד שני, זה נשמע די הגיוני כשהם מבטיחים לך שככה גם תשרוף קלוריות בטירוף, לא?
אז הלכנו. אני וחברתי האומללה מ', שסחבתי אותה לצורך חיזוק נפשי.  הישר לתוך הטירוף. "הושיטו את היד קדימה, והרימו רגל אחת לאחור", הורה לנו אמנון, האיש והריבועים (בבטן). זה באמת לא היה נורא, אני כזכור בחורה בעלת איזון פנימי חזק, ויכולה לשמור על שיווי משקל עם רגל אחת באוויר. "עכשיו", הנחה, "העבירו את הרגל מעל לראש ותפסו אותה בשתי ידיים מול הפנים". אה..... מה? חזור שנית? נדמה לי שהתבלבלת בין אנשים לבין בצק. אולי בעצם התכוונת לאפות פרעצלים אנושיים בחום הזה?

מילא זה, אבל בשיעורים האלה עמדה מקדימה, ממש מול המדריך, בגובה שרירי הבטן שלו, בחורה. בשל החום העז (ולא משום סיבה אחרת כמובן) היא לבשה משהו שלקרוא לו 'סרט' יהיה הגדרה מרחיבה. למעשה היא לבשה שניים כאלה, עליון ותחתון. בצבעים תואמים כמובן. היא גם עשתה את כל התנועות בצורה מושלמת ולא נפלה אף פעם. היא גם לא ממש הזיעה. ברור. כי בכלל לא היה חם. לבושתי אני מודה כי בתוך עשר דקות מתחילת השיעור הראשון היא זכתה לכינויי לא מאוד מפרגן, שהתייחס למקצוע שלה. צר לי, כפי שציינתי בעבר, אנחנו שונאים נשים בסקיני ג'ינס ששוכחות לאכול, ועוד יותר כאלה שלובשות סרטים ועושות את כל התנועות בלי להזיע, ב- 38 מעלות חום.


בנוסף לכל הצרות, אמנון לא הירשה לנו לדבר בשיעורים, וטען שאם אנחנו יכולות לדבר תוך כדי האימון, אנחנו לא מתאמנות מספיק טוב. גם לסבול, גם בחורות מעצבנות וגם אי אפשר להתלונן? אני חושבת שזה היה הרגע שנשברתי. הפסקתי ללכת אחרי ארבעה שיעורים בלבד. לא לפני שעשיתי מנוי לחצי שנה. אמרתי לכם, אלופה!

עם כן, סיכום עד כאן: ביקראם יוגה זה לא בשבילי. חזרתי לענף הספורט החביב עליי, ושקלתי להתמחות בינתיים בענף ספורט פופולארי לא פחות - הפיכת הליכונים למתלי מעילים.


עם זאת, כידוע, מי שמתעמל, בכל ענף ספורט שהוא, צריך להחזיר אנרגיה באמצעות פחמימות ולבנות שרירים באמצעות חלבונים. בשביל זה בדיוק נועד סלט הפסטה עם העוף ברוטב לימון. מה שכן, כדי שאף אב מזון לא ירגיש מקופח, יש בו גם מיונז, כדי לייצג נאמנה את השומנים. כי אם יש דבר אחד שביקראם יוגה כן לימדה אותנו, זה שאיזון, זה דבר מאוד מאוד חשוב...








סלט פסטה עם עוף ברוטב לימון וצלפים


המצרכים:


300 גרם פסטה קצרה וחלולה (קצת יותר מחצי שקית)
400 גרם חזה עוף פרוס (כמו לשניצל)
1 לימון סחוט
1/2 כוס מיונז
3 בצל ירוק חתוך לעיגולים דקים
1/2 בצל סגול קצוץ דק
2 כפות צלפים
כף שמן זית
מעט שמן (קנולה, חמניות) לצליית הבשר
מלח, פלפל


להכנה:

  1. מכינים את הפסטה עד לדרגת אל דנטה.
  2. במקביל צולים את חזה העוף במחבת עם מעט שמן, עד שמשחים יפה משני הצדדים.
  3. מניחים בקערה גדולה את שני סוגי הבצלים ואת מיץ הלימון וממתינים מספר דקות (כדי שהבצל יאבד קצת חריפות ויקבל חמצמצות נעימה).
  4. מוסיפים את המיונז, המלח והפלפל.
  5. אם הצלפים גדולים קוצצים אותם גס, ואם קטנים מוסיפים בשלמותם.
  6. כשהעוף מוכן, חותכים לקוביות בגודל הפסטה שהשתמשתם. אני, באופן אישי, מעדיפה לקרוע אותו לחתיכות באמצעות שני מזלגות.
  7. מוסיפים את העוף לתערובת הרוטב. מערבבים.
  8. מסננים את הפסטה מהמים, מוסיפים למסננת כף שמן זית ומערבבים. מצננים מעט את הפסטה.
  9. מוסיפים את הפסטה לרוטב ומערבבים היטב.
  10. מתקנים תיבול.
  11. טעים מאוד כשחמים, אבל עוד יותר אחרי לילה במקרר.

פינת האינדבידואליסט:

  1. לא חייבים לצלות עוף. הסלט משתדך מצויין עם שאריות בשר או דג (כמו עוף או דג צלוי שנשארו מארוחת שבת, או רוסטביף ואפילו הכנתי אותו פעם עם סלמון מעושן ויצא מעולה). 
  2. אפשר להכין עם סוג אחד בלבד של בצל, ירוק או סגול.
  3. מי שאוהב קצת יותר עוקצני, יכול להוסיף כף חרדל דיזון חריף.
  4. מי שיסורי המצפון לא מניחים לו, יכול להפחית את כמות המיונז. פחות טעים, אבל עדיין די מוצלח.
בפוסטים הבאים, פרוייקט הדרים, עוגת הביסקוויטים של סבתא שלי וכמובן פרקים נוספים בתחום אימוני הכושר. Stay tuned.

7 תגובות:

  1. תמונות מדהימות! את הורסת מצחוק!

    השבמחק
  2. את כותבת מקסים! אהבתי את הפרעצל האנושי, לגמרי מזדהה :-)
    והצילומים והאוכל נראים מצוין, כמו תמיד.

    השבמחק
    תשובות
    1. חכי לפוסט על פילאטיס מכשירים :-)

      מחק
  3. בעיית יוגה מוכרת :)
    דרך אגב, ממליץ לקרוא גם את http://beytzim.wordpress.com/2011/06/25/yoga/

    (ותתחדשי על התריסים)

    השבמחק
    תשובות
    1. קראתי. מעולה! (ותודה....גנבתי לאחי)

      מחק
  4. כיף לקרוא, והצילומים מרהיבים!

    השבמחק