יום שבת, 17 במרץ 2012

Exercising is a skinny b... - part 2 (אננס ופרגיות בקארי ירוק ואגוזי קשיו)

תקציר הפרקים הקודמים: אלופת העולם ברכישת מינויים לחדרי כושר מבלי לנצל אותם, להלן - אני, חירפה נפשה ונפש חברתה והלכה לנסות ביקראם יוגה. המסקנה היתה ברורה, יוגה אולי מרגיעה את ההודים, אבל לי, שלא מגיבה טוב אפילו לאוכל הודי, היא מביאה את הסעיף. ג'ינס היעד חייך אליי בהתנשאות שעה שאפסנתי לידו את מזרן היוגה. 

חזרתי לחפש תחום התעמלות שבו אוכל להתמיד ולהגיע להישגים, ברמה הדומה לזו שהשגתי בתחום הפיכת מכשירי ספורט למתלי מעילים (הישג מרשים שהגיע בעת הזו להליכון, מכשיר ירכיים ומכשיר לכפיפות בטן). אז החלטתי ללכת לסטודיו למחול. אני אוהבת לרקוד, ועד לאחרונה גם חשבתי שאני רוקדת לא רע. לא מדונה הבאה, אבל די חיננית. זה היה כמובן, לפני שראיתי את קלטת הוידאו של החתונה של מ', שבה נצפיתי מבצעת מה שניתן לתאר רק כוריאציה הזויה של דיסקו. לא סתם דיסקו, שנות ה- 70 א-לה בי ג'יז. לא סתם בי-ג'יז, אלא בי-ג'יז בימים הטובים שלהם, כשהם לקחו את הכדורים השמחים. אוי לבושות. אבל שוב, כהרגלי אני סוטה מהנושא. 

למרבה המזל נרשמתי לסטודיו לפני שראיתי את הקלטת, וניסיתי לבחור שיעור ריקוד. כיוון שכידוע אני אלופה עם מדליות מלוא הארון, החלטתי ללכת ישירות על ספורט אתגרי, ונכנסתי לשיעור Pole dancing. למי שלא מכיר, מדובר בהתעמלות המבוססת על ריקודי חשפניות, תוך הבטחה מרומזת לפיה אם לא תפלי מהעמוד, יפלו הקילוגרמים מעלייך.  אחסוך מכם את התיאורים הקשים. בואו נסתפק בזה שהגעתי כל כך מהר לרצפה בכל כך הרבה זויות שונות, שנדמה לי שגיליתי כמה דרכים שכבאים צריכים לשקול ברצינות כדי לקצר את זמני ההגעה שלהם לשריפות. בעודי מחליקה במהופך ורואה את הרצפה מתקרבת אליי במהירות מדאיגה, בלי שום יכולת לעצור, צמחה בי הערכה מחודשת לחשפניות שעושות את זה בלי בגדים ובלי ליפול. אין מה לומר, They work hard for the money!


למחרת בבוקר, דאובה ונושאת סימנים כחולים על מרבית חלקי גופי, החלטתי שעמודים זה סבבה בספרים, אבל לא בשביל ריקודים. אז הלכתי לכיוון אחר - ריקודי מחזות זמר. אני וזמר תמיד הסתדרנו, ובתוך תוכי (וגם קצת  בחוץ) אני הרי דרמה קווין רצינית. אין ספק, אמרתי לעצמי, זה  התחום בשבילי. כשפגשתי את אפי, המדריך, הבנתי שיש לי עוד כמה דברים ללמוד, גם בתחום הריקוד, אבל גם בתחום הדרמה קווין.


הכל היה טוב ויפה (עם הרבה נוצצים ואבק כוכבים), ואני חשבתי שארקוד לי את הדרך אל הכושר (ואולי אפילו את האושר). ואז הסטודיו פשט את הרגל. ואני לא מתכוונת במובן השפאגטי של המילה. אני מתכוונת לזה שיום אחד הגעתי לשיעור, והסטודיו היה סגור. עם שלט קטן שאומר "סגרנו". ועם כל הכסף ששילמתי עבור מנוי שנתי, בכיס של המנהלת, שהתעופפה לה בפירואטים חינניים מי יודע לאן. 


ניחא, אמרתי לעצמי, אלוהים מדבר אליי, והוא לא רוצה שארקוד. בדיעבד, אחרי שראיתי את הקלטת מהחתונה של מ', הבנתי שהוא צודק כנראה. נתתי לעצמי אות הצטיינות יוצאת דופן בתחום ההתעמלות הרגיל שלי, רכישת מינויים מבלי לעשות בהם שימוש, והלכתי לרכוש מכשיר התעמלות חדש, כי הבנתי שחסר לי מתלה גם לתיקים. 


בהתאם למסורת וברוח ההתעמלות, גם הפעם מנה שמשלבת חלבונים (לבניית שרירים) ופחמימות (בשביל האנרגיה). וגם הפעם, לשם האיזון בין כל אבות המזון, הרוטב כולל לא מעט שומנים בדמות קרם קוקוס. כי גם מחול, ובפרט למי שלא רוצה ליפול, דורש לא מעט איזון.




אננס ופרגיות בקארי ירוק ואגוזי קשיו

* יש הרבה מתכונים ברשת למנה הזו. אחד המוצלחים שבהם הוא של על השולחן (גיליון יוני 2011), עליו התבססתי, עם קצת התאמות שלי.

המצרכים:

500 גרם פרגיות חתוכות לקוביות
1/4 כוס שמן תירס
2 כפות סוכר לבן
1 כוס קוביות אננס (טרי או משומר)
2 כפיות משחת קארי ירוק (למי שלא חובב חריף אפשר להסתפק באחת)
3 שיני שום פרוסות
1 כף קורנפלור
כוס חלב קוקוס
סרט קליפה מ-2 לימונים
מיץ סחוט מלימון אחד

1/2 צרור כוסברה קצוצה דק (לא חייבים למי שלא אוהב)
50 גרם אגוזי קשיו קלויים קצוצים גס 

מלח, פלפל


להכנה:

  1. מחממים מעט שמן בווק או במחבת, מוסיפים סוכר ומערבבים שתי דקות להמסה. מוסיפים את קוביות האננס ומטגנים  לזיגוג עד שהוא מזהיב מעט. מוציאים ושומרים בצד. 
  2. מוסיפים את הפרגיות לאותו המחבת וצולים עד להזהבה, מוציאים ושומרים בצד.
  3. מחממים מעט שמן, מוסיפים את הקארי ומערבבים עד שעולה ריח. מוסיפים שום וקורנפלור ומערבבים.
  4. מוסיפים את חלב הקוקוס למחבת תוך כדי ערבוב ומביאים לרתיחה. אם נוצרים גושים של קארי מפרקים אותם עם כף עץ.
  5. מוסיפים מיץ וקליפת לימון, כוסברה ומלח ופלפל ומבשלים עוד 3 דקות.
  6. מחזירים את הפרגיות לרוטב, מביאים לרתיחה ומבשלים 10 דקות עד שהעוף מוכן. מוסיפים את האננס והקשיו ומערבבים. מגישים עם אורז מלא.

אורז מלא



מצרכים:


1 כוס אורז מלא
1/4 2 כוסות מים
מעט שמן
מלח

להכנה:

  1. מחממים את השמן בסיר, מוסיפים את האורז ומטגנים שתי דקות.
  2. מוסיפים את המלח.
  3. מוסיפים את המים ומביאים לרתיחה.
  4. כשרותח, מכסים חלקית את הסיר, מנמיכים את האש ומבשלים עד שאין עוד מים בסיר (כ- 45 דקות). 
  5. בודקים בכף עץ שלא נותרו מים בתחתית הסיר, מכבים את האש ומניחים מכוסה למשך רבע שעה נוספת.


בפוסטים הבאים: הבולונז הכי טעים שיש, המשך הפרוייקט המשפחתי עם פוסט על בראוניז, וסיום הטרילוגיה על מסעותיי בעקבות הכושר. Stay tuned!


2 comments:

  1. הי!
    אני בכלל צמחונית, אבל אוהבת מאוד את הכתיבה המשעשעת שלך! וגם את הצילומים!

    השבמחק