The left ear, The right ear & The final frontier (עוגיות תה בציפוי שוקולד )

האמת צריכה להיאמר, גם אם היא קשה. אוהבת את פורים, חולה על משלוחי מנות, לא סובלת אוזני המן. כן, כן. הגיע הזמן שמישהו כאן יגלה אומץ ויגיד את הדברים כהוויתם, גם אם תתלו אותו ליד וייזתא על העץ. אוזני המן זה לא דבר טעים. לא, גם לא שלכם (או שלכן). לא, גם לא אם תמלאו אותן בתמרים, או בשוקולד או ברחת לוקום תורכית. לא טעימות. חבל על השוקולד.

סלחו נא לי חברותיי לבלוגספירה הקולינרית, אתן יודעות שאני אוהבת מאוד את מה שאתן עושות, אבל באוזני המן אני שמה את הגבול.

בתור ילדה, עוד לפני שהבנתי שאין מה לנסות בכלל, הרגשתי בכל פעם מרומה כשהגעתי לאוזני המן. במסורת פורימית של תחפושות ותעלולים, העוגיות האלה עובדות עליך. מרחוק זה נראה כמו שוקולד שם בפנים, ואז פרגגגגגגגגגגג. בעעעעעעעעעעעעעעעעעעע. לא טעים ונתקע בשיניים. וזה עוד לפני שהתחלתי לדבר על היחס הלא פרופורציונלי בעליל בין הבצק למלית. אני מבינה שמדובר באירוע בהשראה פרסית, אבל זה לא אומר שאני צריכה להסכים שמתקמצנים עליי במלית עוגיות, ודוחפים לי בצק שק"מ בכמויות שמספיקות לכל עשרת ילדי המן.
עוד יותר עצבן אותי שממלאים את משלוחי המנות באוזני המן, שגם תופסות מקום על חשבון הדברים הטעימים באמת, וגם עושות פירורים מגעילים, שנדבקים לשוקולדים המעטים שכן מצאו מקום במשלוח. זה כמעט גרוע כמו לשים במשלוח מנות ביסלי או במבה בבודדים (לא סתם הם והפירורים שלהם תמיד נשארים אחרונים וגלמודים במשלוח).

בכלל הרעיון של לקרוא לעוגיות על שם איבר אנושי, ובפרט ההשוואה בין עוגיה עם מילוי לאוזן, הוא, איך נגיד, לא מהרעיונות המפוארים יותר שהיו לעם היהודי. נו באמת. קו המחשבה שהניב את התפלצת הזו לא ברור לי. מכל המשתאות המפוארים במגילה, זה מה שקיבלנו? אוזניים של גויים? ועוד במילוי פרג? האם היהודים לא סבלו מספיק?

אז לכל אלה שבסתר מסכימים איתי (ואני יודעת שיש לא מעט כאלה), אני מציעה אלטנטיבה למילוי משלוח המנות. עוגיות חמאה בציפוי שוקולד. אפשר להכין בכל צורה שתרצו, לפי מלאי חותכני העוגיות במטבח שלכם. אבל הכי מגניב, לחפש את העוגיות לתיונים, גם מתאים לרוח פורים וגם הולך טוב עם הסערה של הימים האחרונים.

עוגיות חמאה בציפוי שוקולד

המצרכים:
1 שקית (100 גרם אבקת סוכר)
200 גרם חמאה
1 כפית תמצית וניל
300 גרם קמח
1/4 כפית מלח
1/4 כוס (60 מ"ל) שמנת מתוקה
100 גרם שוקולד מריר לציפוי

להכנה:

1. במערבל עם וו גיטרה מערבלים חמאה ואבקת סוכר לתערובת קרמית. מוסיפים את תמצית הוניל ומעבדים קלות.
2. מוסיפים את השמנת, המלח, וחצי כוס מהקמח ומעבדים שוב עד לקבלת משחה חלקה.
3. מוסיפים את שארית הקמח ומעבדים עד שמתקבל בצק רך ואחיד.
4. עוטפים בניילון נצמד ומכניסים למקרר לשעתיים, כדי שיהיה נוח לעבודה.
5. מחממים תנור ל- 180 מעלות.
6. מרדדים את הבצק, על משטח מקומח, לעובי של 1/2 ס"מ.
7. קורצים עוגיות בחותכן עוגיות (או בכוס למאותגרים בתחום אביזרי המטבח). אם רוצים עוגיות תה משתמשים בסרגל (או משהו ישר אחר למאותגרים בתחום הציוד ההנדסי) וגלגלת (או סכין, עיין ערך מאותגרים), כדי ליצור מלבנים. קוטמים את שתי הפינות העליונות בכל מלבן, כדי ליצור צורה של תיון.
8. מניחים את העוגיות בתבנית מרופדת בנייר אפיה (אין צורך לשמן את הנייר). אם מכינים תיונים, מחוררים את החלק העליון של התיון באמצעות שיפוד, כדי שיהיה אפשר בהמשך להכניס את החוט.
9. אופים 15-20 דקות, עד שהעוגיות יציבות ומזהיבות קלות. שימו לב שלקראת הסוף הם משחימות במהירות אז בפעם הראשונה להציץ עליהן מדי פעם.
10. מצננים לחלוטין על רשת.
11. עד שהעוגיות מצטננות מכינים חוטי רקמה באורך 15 ס"מ ומקפלים באמצע. את הצד הפתוח של הלולאה נדביק בתוך מלבן נייר שקופל לשניים ליצירת ריבוע. אלה יהיו חוטי הטבילה של התיונים.
12. ממיסים שוקולד (בקערה מעל מים רותחים או במיקרו) ומצננים מעט. 
13. טובלים כל עוגיה בצד השלם, עד פחות מהמחצית, כדי לייצר את החלק של התה בתיון.
14. מניחים על הרשת להצטנן ולהתקשות.
15. כשהעוגיות מוכנות משחילים את הלולאות בחורים, ואז את הנייר לתוך הלולאה, כדי ליצור מעין קשר.

פינת האינדבידואליסט - אפשר להכין עוגיות צ'אי, עם מוסיפים לבצק כפית קינמון, חצי כפית ציפורן ורבע כפית אגוז מוסקט. לחובבי ההדרים אפשר להוסיף גרירת תפוז לתערובת העוגיות וגם להשתמש בשוקולד תפוז לציפוי.

*המתכון לעוגיות החמאה הוא של קרין גורן (ששת - מתוקים), את הרעיון לעוגיות ראיתי פעם באיזה עיתון נשים (ללמדך שיש לפעמים גם צדדים חיוביים לתור אצל רופא השיניים). 

חג פורים שמח!