חודשים ניסה גריגורי, המורה שלי לפיסיקה בתיכון, להחדיר לראשינו חוקים בסיסיים שלפיהם, כך הוא טען, מתנהל העולם שסביבנו. אנחנו מצדנו חשבנו שלאיש שחושב שגיוון אופנתי זה להחזיק מכנסי קורדרוי בחום בהיר ובחום כהה, כנראה אין מה ללמד אותנו על החיים. רק לאחרונה, בחלוף יותר מדי שנים, הצלחתי להבין שלפחות לגבי חוק שימור האנרגיה הוא צדק.
חוק שימור האנרגיה קובע שאנרגיה איננה נוצרת יש מאין ואיננה אובדת, אלא עוברת מגוף לגוף ומשנה צורה. מתברר שיש לחוק הזה לא מעט יישומים בחיי היום יום. למעשה, החוק הזה גוזר מספר חוקי משנה, המבוססים כולם על אותו עיקרון.
חוק שימור האנרגיה קובע שאנרגיה איננה נוצרת יש מאין ואיננה אובדת, אלא עוברת מגוף לגוף ומשנה צורה. מתברר שיש לחוק הזה לא מעט יישומים בחיי היום יום. למעשה, החוק הזה גוזר מספר חוקי משנה, המבוססים כולם על אותו עיקרון.
לדוגמא, "חוק שימור השומן", המכונה גם "חוק שימור הישבן". בכל מקום שמישהו מאבד במשקל, מישהו אחר מעלה אותו. כן, איכשהו תמיד כשישבן אחד מצטמצם, ישבן אחר גדל. אין מה לעשות, "אנרגיה אינה אובדת אלא עוברת מגוף לגוף ומשנה צורה". עכשיו לכי תנסי להילחם בחוקי הטבע ולהסביר שזה לא באשמתך, זו היא שרזתה והאנרגיה רק עברה אלייך ושינתה צורה (או ליתר דיוק את הצורה של הישבן שלך).
לא השתכנעתם? להלן דוגמאות נוספות: "חוק שימור הכביסה". - לעולם, לעולם, לא משנה כמה כביסה תכבסו, תתלו, תייבשו, תמיד יישאר סל כביסה מלא (ותמיד תהיה בו החולצה שאתם בדיוק צריכים לדייט); "חוק שימור הג'יפה" - מיד לאחר שהעוזרת סיימה לנקות את הבית הכלב יקיא, הילד יפיל את האוכל,על הרצפה ועוד כהנה אירועים שכל מטרתם לוודא שהבית לא יישאר נקי ליותר משעה (הזמן שבין סיום העבודה של העוזרת להגיעכם הביתה מהעבודה).
לכן, גם כשנתקלתי במחסום כתיבה בשבועות האחרונים, לא נלחמתי בו. הבנתי ששעה שאני לא מצליחה לחבר מילה למילה, אי שם מישהו חווה פרץ יצירתיות, ולכו תדעו מה הוא יכתוב או ימציא לטובת האנושות. כזו אני, אלטרואיסטית, ומוכנה - To take one for the team.
לעומת זאת כשאני מרגישה שהשלכות "חוק שימור הבאסה" הולכות להתרגש על ראשי, אני נכנסת למצב מגננה ומכינה את הטירמיסו הזה, כשכשמו כן הוא, מרים (מצב-רוח) אל-על. כי חוסר יצירתיות וערימות כביסה זה בסדר - אבל שאת הבאסה יקח מישהו אחר בבקשה.
טירמיסו
*מבוסס על מתכון של אהרוני
המצרכים:
4 חלמונים
2/3 כוס סוכר
350 גרם מסקרפונה
2 חבילות שמנת מתוקה
2 כפיות תמצית וניל
חבילה ביסקוטים
כוס קפה (רצוי אספרסו או פילטר, אבל אני לא אספר אם תשתמשו בקפה מגורען)
4 כפות ליקר (ליקר קפה, בייליס, אפשר גם ויסקי)
אבקת קקאו
להכנה:
- במערבל עם וו הקצפה, מקציפים את החלמונים עם הסוכר עד לקבלת תערובת תפוחה ובהירה (5 דקות).
- מוסיפים את הגבינה ומערבלים כדקה עד לקבלת תערובת אחידה. מעבירים לקערה.
- בקערת המערבל (אין צורך לשטוף) מקציפים שתי חבילות שמנת לקצפת יציבה.
- מוסיפים את תמצית הוניל. מקפלים פנימה את תערובת החלמונים והגבינה עד שהתערובת אחידה.
- מוסיפים את הליקר לקפה.
- טובלים את הביסקוטים בזריזות בקפה ומסדרים בשכבה אחת בכלי. אני באופן אישי כנראה לא זריזה מספיק, כי הביסקוטים תמיד מתפרקים לי. לכן, אני מסדרת אותם יבשים בכלי, ואז מרטיבה אותם בקפה באמצעות כף. שימו לב לא להטביע את הביסקוטים, אלא לראות שהם סופגים את הנוזל, ורק אז להמשיך הלאה.
- מניחים כמחצית מכמות הקרם על הביסקוטים.
- מפזרים קקאו (הכי טוב באמצעות מסננת קטנה).
- עורכים שכבה נוספת של ביסקוטים (טבולים בקפה או שמרטיבים אותם אחרי שמסדרים). מניחים את שארית הקרם ומחליקים יפה.
- מפזרים שוב קקאו.
- מכניסים למקרר למספר שעות כדי שהרכיבים יכירו ויתיידדו זה עם זה.
פינת האינדבידואליסט:
- אם במקרה יש לכם חברה מאוד טובה, שמאוד אוהבת טירמיסו, אבל היא בהריון (מקרה היפותטי לחלוטין), אפשר להשקיע ולהכין את הטירמיסו על בסיס זביונה במקום ביצים חיות. את החלמונים והסוכר מקציפים במיקסר ידני בקערה חסינת חום עד שהתערובת תפוחה. מניחים את הקערה מעל סיר עם מים ברתיחה עדינה (באן מארי) וממשיכים להקציף עד שהתערובת בהירה וסמיכה מאוד. מניחים להצטנן היטב לפני שממשיכים בהכנת הטירמיסו.
- בין השכבות אפשר לגוון ולפזר שוקולד מגורר, או ברס (אגוזים מקורמלים וקצוצים דק, להשיג בחנויות מתמחות).
בפוסטים הבאים, על הטיול הקרב ובא לניו יורק ולונדון. Stay tuned!
